סיפורים יוצאים מן הכלים

2015 ואילך

עם הקמת המוזיאון ביום ירושלים 1976, תיאר יעקב יהושע

בלשונו הציורית: "נדמה כי כלים אלו שנאספו מבעלי בתים שונים, עומדים כיום בפני קהל המבקרים מבוישים ונכלמים, לשונם עילגת וכאילו ניטל מהם כוח הדיבור כדי לספר את הקורות אותם בעבר… אין כאן כלים נאים המרחיבים דעתו של אדם…יש כאן כלים שהזִקנה קפצה עליהם, מלבושים בהם התעטפו בניהם של שומרי החומות של ירושלים. מהם מטולאים ומהם שדהו מזוקן. אולם על אף 'עוניים ודלותם' השמחה שוכנת בהם ונדמה כי חשים הם כי 'שבו לגבולם', למקום שבו נולדו וחיו…"

(מתוך: יעקב יהושע, "סיפורו של הבית הספרדי", ירושלים 1976, עמודים 10- 12).

חלפו כמעט 40 שנה וטרם נס לחם של הכלים והסיפורים שמאחוריהם.

לכל מבקר שעבר זה מכבר את גיל ההתבגרות או גיל העמידה, החפצים במוזיאון אינם סתם חפצים שאבד עליהם הכלח. כל חפץ מזכיר את הבית, מזכיר את ההורים, את הילדות…

המוזיאון הוא אבן שואבת לסיפורים, למספרי סיפורים ולאוהבי הסיפור באשר הם.

התערוכה "סיפורים יוצאים מן הכלים"  מתעדת מפגש בין מספרים ירושלמים ומוצגי המוזיאון.

צילם: רן ארדה

עיצב: ערן צירמן

אצרו: אורה פיקל-צברי ויהודה עצבה