אוצרת: אורה פיקל-צברי
29.11.12- 16.7.15
הכל החל בחנוכה תשע"א.
הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים והמשוררים חפש אכסניה למפגשי משוררים, ומוזיאון חצר הישוב הישן הסכים לארח את המשוררים בין כתליו. הודלק נר ראשון של חנוכה, המשוררים קראו שירים מפרי עטם , והודרכו בתערוכות המוזיאון.
המפגש עם המבנה העתיק, האוצר בתוכו את סיפורם של יהודי ירושלים שבין החומות, הזכיר נשכחות והמוזה שרתה.
כך נוצר שיתוף פעולה בין חומר לרוח ,בין שני תחומים שלכאורה נראים שונים, אך יש להם נקודות השקה רבות: מוזיאון ושירה.
תכני המוזיאון משיקים למעגל החיים האוניברסלי ולהווי החיים הירושלמי. המוזיאון היווה ומהווה כר פורה ליצירה. המפגשים עם המשוררים במוזיאון הזכירו נשכחות. בתערוכה מוצגים זה לצד זה התוצרים הרוחניים לצד מושא ההשראה החומרי.
השירים בתערוכה מחיים את המוצגים ומחדשים את עלומיהם: שאון הפרימוס והכביסה המבהיקה בלובנה, ניחוח התבשילים וצליל העג'ואים בהם משחקים הילדים. בור המים וקול החזן המסתלסל בתפילה, לצד היולדת והכלה.
